בלב תל אביב, בין חניות צפופות ומאחורי גדר ורודה, ניצב הוסטל ז’בוטינסקי - ביתם של 23 בוגרים על הרצף האוטיסטי.

עדי, העובדת כמדריכה במקום, מתעדת לאורך שנים את חייהם בהוסטל ובעולם שבחוץ.

דרך עדשת המצלמה נוצרת מערכת יחסים הדדית של אמון, שיתוף וכנות.

עם הזמן החולף, חיי הדיירים בהוסטל וחייה האישיים של עדי נשזרים אלה באלה - מלחמה, פרידות ושינויים, לצד רגעי צחוק, חברות והגשמת חלומות.

לאחר שני עשורים של חיים משותפים בהוסטל ז׳בוטינסקי, הוא עומד להיסגר, וכשהפרידה מתקרבת, התפקידים מתהפכים והמרחק בין שני עברי הגדר הולך ונעלם.